פרפקציוניזם


מכירים את אלה שמתכוננים לראיון עבודה וחושבים מה ישיבו אם יתבקשו לציין תכונה אחת רעה שלהם, ואז הם יגידו פרפקציוניזם, כי הם חושבים שזה בעצם דבר טוב?


אז זהו, שלא.


אני לא הייתי רוצה להעסיק מישהו שהוא פרפקציוניסט. מה שמסתתר מאחורי התואר הזה, בין היתר, הוא גם דחיינות.

מי ששואף לשלמות מתקשה להשלים עבודה ולהגיש אותה. לפעמים הפחד מפני טעות הוא כל כך גדול, שהוא מונע ממנו אפילו להתחיל לבצע את העבודה.


זוכרים איך זה היה ללמוד שפה חדשה? יושבים בכיתה. ישנם אלה שלא יפצו פה אלא רק אם המורה תפנה אליהם, ואחרים שידברו בלי סוף. אלה שבטיול הראשון לחו"ל יתחילו לקשקש בשפה החדשה ואלה שייעמדו מהצד ורק יקשיבו מהפחד לעשות טעות. ברור שהמעזים והמתנסים יתקדמו וישפרו את השפה יותר מהנמנעים. ברור גם שהם יעשו טעויות. הם פשוט מתייחסים אל זה אחרת.


אופן ההתייחסות לטעות הוא אולי המהות. כבר כתבתי בעבר על הגישה היפנית המוכרת בשם וואבי סאבי. גישה הרואה בטעויות את היופי העמוק ביותר.


מצאתי שציור חופשי הוא יופי של תרופה למי שלוקה בפרפקציוניזם, ובעצם גם למי שלוקה במינונים קטנים ממנו ואולי לא ממש מאובחן ככזה.


הציור החופשי:

· לא אמור להיות דומה לשום דבר. אם אין למה להשוות, כל מה שנעשה יכול להיות טוב.

· לא מתוכנן. אם אין תכנון, כל כיוון שניקח תוך כדי – לגיטימי.

· אם קרתה טעות כמו צבע שיצא סמיך מידי או נוזלי מידי ונשפך במקום שלא התכוונו, אנחנו יכולים להתבונן במה

שקרה בעיניים רעננות ואולי אפילו לראות בזה טעות מבורכת.

· אם נבחר בחומרים המתאימים (בשבילי אלה צבעי אקריליק) תמיד נוכל להמשיך את העבודה. אף אחד לא אמר

שצריך להתחיל ומיד גם להשלים ציור. אם אנחנו לא מרוצים – זו בסך הכל עוד שכבה.

· ציור חופשי טוב הוא ציור בו אנחנו מביעים את עצמנו בצורה האותנטית ביותר. מאחר שרק אנחנו יודעים מהי

אותה אמת, מצטמצם טווח הביקורת החיצונית ולפרפקציוניסט ניתן מרחב גדול יותר להתנסות.


מאחר שיש בכוחו של הציור החופשי לשחרר את הפרפקציוניסט מהצורך להוכיח דיוק ומושלמות, הוא המרשם המושלם לטיפול 😊


נ.ב

הידעתם שדארווין (מהפוסט הקודם) היה פרפקציוניסט?

הוא דחה את פרסום התיאוריה שלו על האבולוציה ועל הברירה הטבעית במשך למעלה מ-20 שנה כי רצה להציג עדויות חותכות ומספקות, עד שבסוף מישהו הקדים אותו...

  • Instagram
  • Facebook
  • LinkedIn
  • Pinterest