ברוכים הבאים לפרויקט 60
לא מזמן הצטרפתי למועדון ה-60.
נהוג לומר "אני לא מאמינה, איך זה קרה?" ובאמת, עד כמה שזה יישמע מוזר, על רובנו נוחתת ההכרה הזו ללא הכנה מוקדמת.
לקראת בת או בר מצווה עושים הכנה – אז למה לא לקראת גיל 60?
החלטתי לפצוח בפרויקט ייחודי: יצרתי משטח עץ שעליו ציירתי 60 שכבות של ציור.
היו שלבים שאהבתי, שרציתי לאחוז בהם. לשמור. לתלות על הקיר. אבל המשכתי בכל זאת. כי זה היה הרעיון - לשחרר גם כשאוהבים.
ולהראות הכל, גם כשלא מרוצה. גם זה חלק מהתהליך.
הפרויקט
איך בוחרים פורמט?
בחרתי בעץ מאחר שהוא הכי מאפשר עבורי.
אני יכולה להדביק, להוסיף אינסוף שכבות של צבע וגם לשייף ולהסיר חלק.
רציתי מלבן שיאפשר גם עבודה אנכית וגם אופקית – לא צר מידי אבל גם לא ריבועי מידי.
ורציתי שיתחבר קונספטואלית לנושא.
בחרתי במשטח בגודל 72×90 ס"מ (כפולות של 6), וביחס 4:5.
הכנת המשטח
השלב הראשון היה לצפות את המשטח בגזירי ניירות ישנים. מכתבים ופתקים שהם סוג של זכרונות עבורי. חלקם טובים, חלקם פחות, אבל הם חלק ממי שאני. הם הפכו לשכבת הבסיס הסודית של העבודה – לעולם לא אוכל לראות אותם שוב.
זה חלק מהעניין: לשמור את הזכרונות אבל לא להיצמד אליהם. לשחרר.
מסגרת העבודה
כל מפגש עם העבודה היה שלב. שעתיים, שעה, או 20 דקות - שלב.
נתתי לעצמי מעט יותר מ-10 חודשים. היו תקופות יובש, שבועות שלא נגעתי בעבודה. זה בסדר. זה חלק מהתהליך.
