ברוכים הבאים לפרויקט 60
אני עומדת להצטרף למועדון ה-60.
נהוג לומר "אני לא מאמינה, איך זה קרה?" ובאמת, עד כמה שזה יישמע מוזר, על רובנו נוחתת ההכרה הזו ללא הכנה מוקדמת.
לקראת בת או בר מצווה עושים הכנה – אז למה לא לקראת גיל 60?
החלטתי לפצוח בפרויקט ייחודי: יצרתי משטח עץ שעליו אצייר 60 שלבים של ציור אחד.
יש להניח שיהיו שלבים בציור שאוהב, ושתעבור בי המחשבה שהייתי רוצה להשאיר אותו בדיוק ככה. כמו שהוא.
אבל זה בדיוק הרעיון – להתמודד עם השחרור גם כשאוהבים. כי ככה זה בחיים, לא?
במהלך העבודה אתעד את השלבים ואעלה אותם כאן, כך שמשהו כן יישאר...
הפרויקט
איך בוחרים פורמט?
בחרתי בעץ מאחר שהוא הכי מאפשר עבורי.
אני יכולה להדביק, להוסיף אינסוף שכבות של צבע וגם לשייף ולהסיר חלק.
רציתי מלבן שיאפשר גם עבודה אנכית וגם אופקית – לא צר מידי אבל גם לא ריבועי מידי.
ורציתי שיתחבר קונספטואלית לנושא.
בחרתי במשטח בגודל 72×90 ס"מ (כפולות של 6), וביחס 4:5.
הכנת המשטח
השלב הראשון היה לצפות את המשטח בגזירי ניירות ישנים. מכתבים ופתקים שהם סוג של זכרונות עבורי. חלקם טובים, חלקם פחות, אבל הם חלק ממי שאני. הם הפכו לשכבת הבסיס הסודית של העבודה – לעולם לא אוכל לראות אותם שוב.
זה חלק מהעניין: לשמור את הזכרונות אבל לא להיצמד אליהם. לשחרר.
מסגרת העבודה
כל מפגש עם העבודה הוא שלב. זה יכול לארוך שעתיים, שעה, או 20 דקות – זה שלב.
נתתי לעצמי מעט יותר מ-10 חודשים, מתוך הבנה שיהיו תקופות יובש, שבועות בהם לא אגע בעבודה.
זה בסדר. זה חלק מהתהליך.
מתחילים.
