ציור חופשי

תמר ארבל-אלישע

מכירה | סדנאות | הנחיה

   הציורים שלי ישמחו את הקירות שלך   

הי, אני תמר,

בשבילי ציור הוא חופש.

הגעתי אליו כשעוד עבדתי כשכירה. פתאום התעורר בי החשק ליצור. אחרת. כמו שאף פעם לא יצרתי. בלי להסתכל על שום דבר. בלי לנסות. בלי להשתדל. פשוט לשחק בצבע.

​

עשיתי את זה בסתר. זה היה שחרור שקשה לתאר.

קיבלתי מסגרת לעשות בה כל מה שאני רוצה. רק אני מחליטה עלי.

​

מהר מאוד הבנתי שזה הרבה יותר מאשר "סתם לצייר". זו הייתה תחילתו של תהליך אינסופי ומרתק של הליכה אל הלא נודע, של גילוי עצמי.

זאת אולי נשמעת קלישאה, אבל וואו, כמה שזה היה עוצמתי!

כארבע שנים מאוחר יותר, כשפוטרתי במפתיע מעבודתי, כבר הייתי מוכנה לבלתי צפוי. 

קיבלתי הזדמנות שאסור היה לי לפספס - להמציא את עצמי מחדש.

הציורים שלי, והסדנאות השונות שאני מעבירה, מנסים להעביר את המסר הזה של השחרור.

בשבילי ציור הוא חופש. אולי גם בשבילכם?

אל תמר הגעתי כשהיא פתחה לי את הדלת, ממש כך! הגעתי לכוס תה ונפעמתי מהציורים שלה. ואז היא אמרה לי : גם את יכולה. גיחכתי בנימוס ואמרתי בנחישות :אין מצב. 
בטבעיות, כשמשהו חדש, מפחיד ולא מוכר, אני הודפת אותו מיד. ואז נסעתי ברחוב וראיתי שמישהו זרק קנבס חדש וחשבתי - הנה הסימן שלי. העמסתי אותו והגעתי לתמר. 
מאז אני מציירת פעם בשבוע, מתמוגגת ועפה על עצמי. אני מבשילה תוך כדי התנסות, למידה, נפילה, התרגשות, אכזבה, אושר, סיפוק, שמחה, ובעיקר תעוזה. לחוות עוד חוויות, לייצר עוד חיבור פנימה לנביעה שלי. משמעות שמשנה מציאות.

דיאנה

תודה תמר שמצאת את המפתח לדלת החבויה. ממשיכה לצייר חופשי בהתרגשות.....

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

גדי

את העבודות של תמר ראיתי בתערוכה קבוצתית בזכרון יעקב. שני הציורים מיד משכו את עיניי ומצאתי עצמי חוזר אליהם כמה פעמים במהלך ״שיטוטי״ בין העבודות השונות.
שנים רבות שאני מתעניין באומנות, משוטט בין גלריות (בעיקר באסיה ובאוסטרליה בהן אני מתגורר מעל שני עשורים) ולעיתים קרובות קונה עבודות שאני אוהב ומתחבר אליהן.
החיבור המידי לציורים שימח אותי והתזמון היה מופלא שכן בני הבכור עבר להתגורר בניו יורק ומיד החלטתי לקנות אותם כדי שאחד מהם יעבור איתו לניו יורק, והשני יחזור איתי לסידני, אוסטרליה. 
החיבור הברור והמוחלט בין שני הציורים, רק הוסיף כפל משמעות לכך שלמרות ששני הציורים יהיו רחוקים זה מזה מרחק רב, הקשר ביניהם, כמו הקשר ביני לבין בני, לעולם יתקיים.
גם היום, כשמבטי פוגש בציור של תמר בסידני אני חושב מיד על חלקו / חלקי השני בצד האחר של העולם.