סיפור בהמשכים

התערוכה סיפור בהמשכים התהוותה במיוחד עבור חלל הספרייה הציבורית בבנימינה, מתוך חיבור רעיוני בין מהותו של תהליך היצירה, לבין התפתחות עלילה בספר (שהספרייה לו היא בית..). זוהי תערוכה של ציור מופשט שהתהווה תוך כדי תנועה.
 

 

יצירה עבורי היא טיול אל הלא נודע. מסוג הטיולים הלא מתוכננים האלה, בהם אתה זורם עם החוויה, עם מה שבא.
 

 

בסיפור הילדים "אהרון והעפרון הסגול", אהרון מצייר לעצמו את השביל תוך כדי הליכה. אלתרמן בשירו "עוד חוזר הניגון", מתאר את הדרך ש"עודנה נפקחת לאורך" וקונסטנדינוס קוואפיס בשירו "איתקה" מדבר על משמעותה של הדרך, על ההבנה בחשיבותה, לצד ההכרה בחוסר חשיבותו של היעד.

​

"כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִתִַּקָה

שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד

מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת...".

​

 

ה"סיפור" בתערוכה מחולק למבוא ולחמישה פרקים. הפרקים, אף הם אינם עשויים מיקשה אחת, למעט הפרק החמישי. ברוח זו, אופן יצירת העבודות היה חסר תכנון, אך ברצף. משמאל לימין. ניתן להבחין בשינויים, לאורך הדרך.