top of page
Tamar Arbel-Elisha

על יסודיות, סקרנות וסימון שבילים






בשבת טיילנו בשביל מסומן. זה היה שביל כחול, כזה שמסומן לבן-כחול-לבן. כיף. משאירה את המפה ברכב. לא צריכה אותה יותר. בחרתי שביל ואני נותנת לו להוביל אותי. מתפעלת מהנופים, מהפריחה, מעקבות בעלי החיים... מתמסרת לדרך. ואז פתאום מופיע סימון לבן-שקוף-לבן. סטייה מהשביל הכחול. לא יודעת לאן הוא מוביל. לא יודעת מה המרחק. לא יודעת אם היעד שווה את הסטייה. כאן נכנסת הסקרנות לפעולה. מי שממהר להגיע ליעד בוודאי יוותר על הסטייה הזאת. אני פניתי והרווחתי גב מים מפתיע וקסום (אחר כך התברר, כמובן, שהוא היה מסומן במפה ולא שמתי לב, אבל לא חשוב..).


חשבתי על הטיול הזה בהקשר של הציורים שאני עובדת עליהם בתקופה האחרונה.

בתערוכה "סיפור בהמשכים" הרגשתי שעליתי על משהו. הדרך בה ציירתי את העבודות לתערוכה הייתה גילוי עבורי. לא משהו שראיתי באיזשהו מקום אלא משהו שצמח מתוך העשייה שלי, מתוך מה שעניין אותי. וכך, ציירתי 10 פאנלים בגובה אחיד (50 ס"מ) וברוחב משתנה, שיצרו יחד עבודה אחת מתמשכת, באורך של 7.40 מ', שהוצגה, כיאה לעבודה שמוצגת בספרייה, כשהיא מחולקת לפרקים.


חשבתי שהדבר הבא שאעשה יהיה משהו דומה רק גדול יותר. חשבתי שאמשיך לחקור את הרעיון הזה ואראה לאן זה מתפתח. אפילו קניתי כבר את שלושת הקנווסים הראשונים בגובה מטר.


ואז עלה הרעיון לקיים סטודיו פתוח, וחשבתי להשיק אוסף של 25 עבודות קטנות (30 על 30) כי זה נראה לי חגיגי ושמח...


אבל איפה ההמשכיות? איפה ההעמקה? איפה היסודיות? הרי עליתי שם על משהו, למה למהר לזנוח אותו ולעבור למשהו אחר? אם את היצירות בתערוכה ניתן להקביל לספר, הרי שאת העבודות, עליהן אני עובדת עכשיו, ניתן להקביל לקלפים. כל עבודה בפני עצמה. אפשר לערבב ולהתאים (Mix & Match).


תהיתי לעצמי אם אני עושה נכון. אם לא הייתי צריכה לדבוק בהתעמקות ובחקר אופן היצירה בקונספט ה"ספר".

אבל תוך כדי עבודה על הציורים הקטנים אני מבינה שגם זה חלק מהדרך. שלפעמים חלק מהחקירה זה גם לבחון דברים אחרים. לקבל נקודות מבט שונות. ולפעמים סטייה מהדרך יכולה להיות חווייתית ונפלאה, היא יכולה להעצים את הדרך, ואולי אפילו להצמיח רעיון חדש.


ואם נחזור לטיול בשבת... איך הייתי מגלה את גב המים אם לא הייתי מסתקרנת והולכת אחר הסימון ה"שקוף"? ואיך היה מגיע הרעיון לפוסט הזה? :)

ומה קרה אחרי הרחצה בגב?? חזרתי לשביל. המשכתי ללכת, להתפעל מהנוף, מהצמחייה, מעקבות בעלי החיים. אפילו מזג האוויר היה נהדר.



Comments


  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook
  • LinkedIn
  • Pinterest
bottom of page